ר'' Dostluğun Sesi Üç ayda bir yayınlanır, Üyelerine ücretsiz dağıtılır. 15/05/2009 Sayı 2 Hazırlayanlar: Leyla Ağlamaz, Yosef Ağlamaz ve Efrat Aviv Sizleri memleketimizin başka bir köşesinden dostlarımızla birlikte selamlıyoruz. Sevgili Dostlar, Bu ikinci sayımızda sizleri gene böyle grup olarak memleketimizin başka bir köşesinden selamlıyoruz. Bu sefer Güney Ramat Hagolan'da kurulmuş olan Bney Yehuda'ya giderken yolun kenarında durarak hem civar hakkında izahat aldık hem de güzel manzarayı seyrettik. Oraya yakın olan Aniam'da bir baharat çiftliğine girdik. Golan'ın başkenti olarak anılan Katsrin'de öğle yemeği molası yaptık. Daha sonra oteldeki kaplıca havuzunda şifalı sulara girerek yorgunluk giderdik. Akşam Şabat yemeğini Dostluk-Bat-Yam Grubuna ayrılmış bölümde kiduş yaparak yedik. Daha sonra alt salonda hafif içki ve çerez hep birlikte keyifli sohbet ettik. דוסטלוק (ידידות) ע 580470482 בלפור 121 בת-ים * Bat-yam Dostluk Derneği, Balfur 121-1-
Değerli Dostlarım : Derneğimiz sizlere ikinci dergimizi sunmakta kıvanç duyar. İç sahifelerde göreceğiniz gibi çeşitli faaliyetlere devem etmekteyiz. Bat-yam Belediyesinin bize tahsis etmiş olduğu muhtelif lokallerde çalışmalarımız devam etmekte olup her cumartesi akşamı kulübümüzde, bir aile havası içinde toplanmaktayız. Elinize geçen bu dergiyi eş ve dostlarınıza göstermekte fayda vardır. Bizlerle temasta olmalarını sağlayabilirsiniz. Bahara girdiğimiz bu günlerde ailelerinizle birlikte sıhhatli günler dilerim, Sevgilerimle Dostluk Dernek Başkanı Yosef Ağlamaz דבר המערכת מערכת "קול דוסטלוק" שמחה להציג בפניכם את הגיליון השני של הבטאון. העמותה וחבריה ממשיכים ביתר שאת בפעילות השוטפת, אשר דיווחים עליה תמצאו בגיליון זה. המערכת מבקשת מקוראי הבטאון להמשיך ולתרום לגיליונות הבאים עלינו לטובה, הן בכתיבה והן בהפצת הגיליון. אנו מזמינים את כולכם להיכנס לאתר הבית של דוסטלוק http://www.dostluk-bat-yam.info: ולהתעדכן בפורום הפעיל שלנו, כמו גם באירועים הקרובים. כמובן,תוכלו למצוא באותה הכתובת,את הבטאון אונליין. אנו שמחים להודיע, שבמהלך החודשים האחרונים, מספר החברים עלה לכמעט 200 ואנו ממשיכים בגיוס חברים נוספים. האגף לספרות תורכית בספריית בת ים ממשיך לפעול חינם, ומגוון הספרים התרחב. בהזדמנות זו, כל מי שיש ברשותו ספר בתורכית ומוכן לתרום אותו לספריה לטובת הכלל, מתבקש לפנות לספריה ולהעשיר את האגף התורכי. אנו מזכירים לכם את כתובת הדוא"ל שלנו, לכל פנייה שתעלה על דעתכם: dostluksesi@gmail.com הבטאון זוכה לתמיכה מעיריית בת ים. המערכת שולחת את תודתה וברכותיה למר לחיאני ראש העיר, לממלא מקומו מר איציק דריקס,ולראש לשכת ראש העיר,מר יעקב מור-חיים,בתקווה,כי שיתוף פעולה מבורך זה יימשך ויפרח. בברכת חברים המערכת -2-
דוסטלוק בשטח עמותת 'דוסטלוק בת ים' נוסדה בשנת 2006, במטרה להעשיר את הפעילות הקשורה במסורת היהודית-ספרדית - תורכית וכן במטרה לחזק את הקשרים בתוך קהילת יוצאי תורכיה בארץ. כחלק מהפעילות של העמותה, אנו מקיימים סוגים שונים של פעילויות, הריהם לפניכם: מסיבות חנוכה- השנה קיימנו שתי מסיבות חנוכה. הראשונה התקיימה במתנ"ס כינרת, כשמכבדים אותנו בנוכחותם שני נציגים מהשגרירות התורכית בתל אביב וכן מר אורי בוסקילה. את הנרות הדליק יו"ר העמותה מר יוסף אגלמאז. יחד עם הגיליון הראשון, חולק גם שי יפהפה למשתתפי המסיבה- חנוכיה עם הלוגו של העמותה. את המסיבה השניה ערכנו במסעדת "שמים". ב- 9 בפברואר התקיימה מסיבת טו' בשבט המסורתית של עמותת" דוסטלוק בת -ים."המסיבה התקיימה במתנ" ס כינרת בעיר, בהשתתפות קהל רב. כיבדו בנוכחותם סגן ראש העיר מר יצחק דריקס,נשא דברי ברכה תוך העברת מסר ידידותי ומחזק לחברי העמותה ופעיליה, וכן ראש לשכתו, מר יעקב מור- חיים (ראה הנחו את הערב הזוג איציק ושרה חביב (ראה במדור "פעיל הגיליון"), שסיפרו על ייחודו של החג תמונות). הזמר-רקדן אלכס, בחלק האומנותי של המסיבה, הופיע במיטב שירי ארץ ישראל בעברית, לאדינו ותורכית. ושירים תורכיים קלאסיים כראוי לערב שכזה. את האירוע חתמו נשות העמותה עם קינוחי המטבח התורכי, שהכינו במו ידיהן. מסיבת פורים, התקיימה במסעדת "המרפסת", בה התקיימה גם תחרות תחפושות. את הזמן הנעימה לנו Mehtap במיטב השירה התורכית. יצאנו לטיול גליל התחתון. נסענו לחמת גדר, נכנסנו למעיינות הטרמו-מינרלים ואף צפינו ב -14 בפברואר, במופע מרתק של תוכים. בין ה- 30 לאפריל וה- 2 למאי, נסענו לסוף -שבוע ארוך בטבריה. לטיול הצטרפו 52 חברים. התארחנו במלון "קיסר". טיילנו באזור הגענו עד קצרין, היינו בתצפיות באזור ונהנינו ממופעי בידור במלון. העמותה סייעה באחרונה, לשתי סטודנטיות לתארים מתקדמים מתורכיה, לבצע את מחקרן בישראל. העמותה סייעה במציאת מקום מגורים ואף ארחה את השתיים במועדונים ובפעילויות השונות. מספר חברים אף ארחו היא דוקטורנטית למוסיקה ועוסקת בהשפעת המוסיקה התורכית על יוצאי את הבנות בבתיהם.,Mehtap Göksal תורכיה בארץ, וDeniz - שכותבת עבודה לקראת תואר שני, העוסקת ביהודי תורכיה בישראל. העמותה אירחה במועדון ברחוב החשמונאים שני חברים טובים מתורכיה: מר Ibrahim Kazal ו-.Özçınar החברים אף הביאו מתנות יפהפיות לעמותה ועל כך אנו מודים להם מקרב לב. השתתפות חברי העמותה ב"פסטילאדינו"- שניים מחברי העמותה שיתפו פעולה לקראת תחרות הזמר הכותב חיים סדקה מקנדה כתב את מילות השיר והחברה סיבל יולאק "פסטילאדינו". העולמית בלאדינו הלחינה, ואכן השיר זכה במקום הראשון. אנו מברכים את היוצרים על זכייתם. פעילות קבועה- המפגשים במועדון ברחוב החשמונאים בבת ים מוקפאים נכון לעכשיו, אנו תקווה כי יחודשו בקרוב. יחד עם זאת, חזרנו להיפגש בפארק בשבתות בבקרים. נשמח לראות את כל החברים במפגש זה. ********************************************************************************** עמותת דוסטלוק מתגייסת למאבק לשחרורו של גלעד שליט בעקבות פעילות שנעשתה בגן סלעית בחולון מסביב לספר " הכריש והדג נפגשו לראשונה" שנכתב על ידי גלעד שליט בהיותו בן תשע, ילדי הגן ציירו ויצרו.אלבום משותף שהוחלט לשולחו לגלעד שליט המצוי בשבי האלבום נמסר לנציגי שגרירות תורכיה ששיתפו פעולה באופן מלא וזה הזמן להודות להם על כך. כולנו תקווה וציפייה לשחרורו של גלעד שליט. ברצוננו.לחזק אותו ואת משפחתו המדור המרכזי חברי עמותת דוסטלוק -3-
והשבוע: 'בחזרה לילדות' עם מזל צרפתי, חברת "דוסטלוק" ש: מזל, ספרי לנו קצת על ילדותך וחייך בבית אבא ת: טוב, הסיפור שלי ארוך ומפותל, מספיק לרומן שלם. הסיפור שלי מתחיל, בעצם, אצל הוריי. אמי נולדה למשפחה עניה מאד באיסטנבול. בשנת 1930 האב גויס לצבא והאם נותרה עם שלושת ילדיהם. האם הלכה לעבוד בלית ברירה. כשהאב חזר הביתה מהצבא, התברר שחלה בשחפת וכך הדביק את ילדיו. הוא שב לצבא ומת שם מהמחלה, הבן, שגויס גם הוא מת משחפת, הבת, בת ה- 16 נפטרה מדלקת ריאות ומי שנשאר זה האם והבת הבכורה, שהיתה, כאמור חולה גם כן. היא התאהבה בבחור יפה תואר, היא מסתירה את מחלתה וכשהבחור, שגוייס בינתיים, חוזר מהצבא, הם נישאים. הבחור, שהוא אבי, חזר לצבא וב- 1940 נודע לו שנולדה לו תינוקת, אני. הוא עדיין לא ידע שאמי חולה, הוא חזר לחופשה מהצבא, ולאחר מכן חזר לצבא ושלושה חודשים אחרי זה, הודיעו לו שאשתו, אמי- נפטרה ממחלת השחפת. בזמן ה"שבעה" חיפשו פיתרון לשאלה מי יגדל אותי ואז בת השכנים שהגישה קפה, הודיעה שתהיה מוכנה לגדל אותי בתנאי שאבי יתחתן איתה. כך היה. אבי, משה, ובת השכנים, אסתר, התארסו מתוך הבטחה להינשא כשיחזור מהצבא, ואבא אכן חזר לצבא מתוך תחושה שרעייתו החדשה מגדלת אותי. אך לא כך היה, אמי החורגת מיהרה למסור אותי למטפלת כשהיא מכריחה את סבתי לשלם על כך. אבי חזר ב 1942 ורק אז נישאו. אמי החורגת סירבה להביא ילדים במשך 4 שנים, עד שבדקו אותי לאורך זמן זה בכדי לראות שאיני נגועה בשחפת ושלא אדביק את ילדיה ולאחר שהבינה שאינני נושאת את גן המחלה, נולד אחי הצעיר. אחי קיבל את כל תשומת הלב ואילו אני נדונתי לחיי עבדות בבית. ש: האם המצב לא השתפר עם חזרתו של אביך? לא. המצב הכלכלי היה בכי רע, אבא עבד בעבודות מזדמנות, אך זה לא הספיק לאשתו החדשה. גם כשאבי פתח חנות מכולת לא איפשרו לי לקנות דבר מעבר למה שהיה בחנות, בגדים הייתי מקבלת רק בחגים ורק מהסבתות ובגלל זה, וכן בשל היחס הרע שקיבלתי מאמי החורגת, הזנחתי את לימודיי בביה"ס היסודי ולא התקבלתי לתיכון. בכדי שיהיה לי מקצוע, נשלחתי לבי"ס מקצועי לתפירה, שם למדתי גם צרפתית. במקביל, נולד לי אח נוסף וכל הטיפול בו נפל עליי. כל זה עורר אצלי כעס גדול על משפחתי. הגיע לנמל במטרה להחזיר אותי הביתה. הודעתי שאין לי כוונה לרדת מהאוניה וכך הפלגתי ללא אישורים. אבי חזר הביתה וסיפר למשפחה את שאירע, וכך חיפשו מי יוכל להחזיר אותי הביתה. בן הדוד של אמי לקח על עצמו את המשימה וטס לאיזמיר, עיר הנמל הבאה, בכדי להשיבני הביתה. על האוניה, בזמן ההפלגה, עלו עיתונאים שראיינו אותנו, אחד מה היה כתב העיתון "שלום" שהיה אחי אבי והיה ברור שאם יראני יחזיר אותי. לכן חבריי החביאו אותי באחד המחסנים עד שירד מהאוניה באיזמיר. בנוסף על כך, מכיוון שלא היה לי כרטיס, לא קיבלתי מזון והחברים הגניבו לי אוכל. באיזמיר חשתי רווחה לאחר שדודי ירד מהאוניה, אך השמחה לא נמשכה זמן רב, ראיתי את בן דודה של אמי וכך נאלצתי לשוב הביתה. בינתיים פרצה מלחמת סיני וההפלגות לישראל נפסקו. מכאן, היה עליי לעלות לארץ רק באמצעות טיסה. הסוכנות היהודית לא הסכימה לממן לי את הכרטיס, מכיוון שכבר ממנה לי כרטיס לאוניה. כמובן שהוריי לא הסכימו לממן זאת וכך נאלצתי לעבוד ולחסוך בכדי לעשות עלייה. בהרבה עבודה קשה ותוך מרידה בהוריי שרצו לקחת את כספי ולהניא אותי מלסוע, הצלחתי לבסוף לרכוש כרטיס. ש: האם הדבר השתנה עם התבגרותך? ת: לא, זה רק החמיר במשך הזמן. הקש ששבר את גב הגמל היה סיפור עלייתי ארצה. בשנות החמישים, החלה פעילות של עליית הנוער בשכונות היהודיות בתורכיה. השם "פלסטינה" עלה הרבה וגם אני הצטרפתי לבני הנוער בפעילות הציונית. חשבתי שזו תהיה הדרך הטובה ביותר לעזוב את הבית. לאחר כשנה, אכן הגיעה אוניה ואני נלחמתי בכדי שאבי יחתום על אישור ההפלגה שלי, למרות שהוריי ממש לא רצו שאסע. בסופו של דבר, עליתי לאוניה, אך במקביל אבי לא הצליח להמציא לי את האישורים הנכונים והוא בהגיעי לארץ נשלחתי לעתלית - מרכז קליטה והייתי מאושרת. נשארתי אצל דודתי בעכו. שכנתה של דודתי, לינדה, התחילה לשוחח עמי ולדאוג לי ובערבות הימים, אף הודיעה ש"מזל הצעירה והיפה" תהיה כלתי. בזכותה הכרתי את בעלי בני. סיפור חיי ממשיך ומתפתל, אך הדבר החשוב הוא, שהצלחתי להתגבר על כל המכשולים והיום, בני ואני, הורים לארבעה ילדים וסבים לעשרה נכדים בלי עין הרע. -4-
הבטאון פותח מדור חדש, פעיל הגיליון ובו יוצגו פעילים מרכזיים וחייהם האישיים. הפעם: איציק ושרה חביב: ה'פה' של דוסטלוק הזוג שרה ואיציק חביב מחולון, נשואים כבר קרוב ל- 40 שנה, הם הורים לשלושה ילדים וסבים לשני נכדים, כן ירבו. שרה מנהלת גן ואיציק שימש משך שנים מנהל חשבונות של חברת קייטרינג. לאחרונה, עקב המצב הכלכלי...נסגרה החברה בה עבד, אך איציק ממשיך קדימה והוא כבר נרשם לקורס שפים במכללה. שרה חביב עלתה לארץ "ממש במקרה", לדבריה. שרה למדה מנהל עסקים ושיווק באוניברסיטת "מרמרה" ומכיוון שרצתה בכל מאודה להרשם ללימודי תואר שני ב"אוניברסיטת תל אביב", באה לארץ באשרת תיירת. בעקבות ההכרות עם איציק, עלתה שרה לארץ בשנת 1969. איציק עצמו עלה לארץ עם הוריו בהיותו בן שלוש בלבד. השניים תקשרו ביניהם בהתחלה בלאדינו, ובהמשך בעברית. עם עלייתה ארצה, שרה עבדה במשך כשנתיים בסוכנות היהודית ומאוחר יותר עברה ללימודי גננות-מורות בסמינר לוינסקי. היות ושרה מייחסת ללימודים חשיבות כה רבה, היא מעולם לא הפסיקה ללמוד; היא המשיכה בלימודי חינוך מיוחד ולפני כעשור, הגשימה את משאלתה וסיימה לימודי תואר שני בחינוך. בכך, סגרה שרה מעגל. חשוב לציין, שבשל עבודתה המקצועית לאורך השנים, שרה זכתה בתואר "גננת מצטיינת" לפני כשלוש שנים. שרה ואיציק היו מבין הראשונים שהצטרפו לעמותת "דוסטלוק" ואף היו חלק מקבוצת המייסדים. ההכרות בין הזוג חביב לעמותה, החלה בעקבות החברות האמיצה בין לילה אגלמז לשרה. כששרה שמעה על פתיחת "דוסטלוק", היא נעתרה מיד לקריאתה של לילה וליוותה מקרוב, יחד עם איציק, את הקמת העמותה. מאז ועד היום הם מהווים חלק חשוב בעמותה. כששואלים את שרה מה משמעות העמותה עבורה, היא שותקת וחושבת כמה שניות. קשה לה לומר מה משמעות העמותה עבורה, כיוון שהיא רואה בעמותה, בעצם, משפחה. "העמותה מעניקה, בראש ובראשונה, תחושה של שייכות, של קרבה, של תמיכה. אני תמיד חוזרת מהאירועים עם שמחה, עם מצב רוח, עם אופטימיות. אני מביטה באנשים ושואבת מהם עידוד. אני יודעת שאף פעם לא נהיה לבד. אמת היא, שעד "דוסטלוק" רוב חברינו היו ישראלים ומאז שאנו בעמותה, זכינו, גם איציק וגם אני, בחברים חדשים ילידי תורכיה, שמיד העניקו לנו את התחושה שאנו רצויים ויקרים", היא אומרת. איציק ושרה הם פעילים נאמנים ולוקחים חלק בכל ישיבות העמותה, בדיונים ובהצבעות. בשל היותם דוברי שלוש שפות: עברית, לאדינו ותורכית, הזוג חביב משמש כמנחי האירועים בעמותה. דבריהם נאמרים תמיד בטעם ובחכמה והם אשר פותחים את המסיבות וההופעות, המתקיימים במסגרת העמותה. מיומנות הדיבור בשלוש שפות, בשילוב ההרמוניה הנפלאה בין שני בני הזוג מזכה אותם בתואר "הפה של דוסטלוק". העמותה גאה ושמחה בחברים כמו שרה ואיציק חביב. עמותת דוסטלוק בת ים מזכירה! מי שלא שילם את דמי החברות, מתבקש לעשות זאת בהקדם. דמי המנוי עומדים על 50 לחבר ו- 75 לזוג. אנא חדשו חברותכם במועד. -5-
BİRAZ AKTÜALİTE Mordo Ashkenazi 65 Yıl sonra ölüm kampları: 1945 yılında Kızıl Ordu Auschwitz'e girince kamptaki 60.000 mahkumu serbest bıraktı. Mahkumlar, Almaya'nın merkezindeki Buchenwald'a doğru yürümeye başladı, ancak çok azı hayatta kalabildi. Binlerce Yahudi'nin hayatını kaybettiği ölüm yürüyüşünün anısına bu yıl yedi bin kişi "yaşam yürüyüşü" gerçekleştirdi. İstanbul, Galata'daki Schneidertempel Aşkenaz Sinagog'u sanat galerisine dönüşmesinin onuncu yılını kutluyor: 1999 yılında kapılarını sanatçılara açan Schneidertempel, on yılda 70 sergiye ev sahipliği yaptı. Sergilerin yanı sıra konserler ve okuma günleri de düzenlenen Schneidertempel Sanat Merkezi, onuncu yılını 14 Mayıs'ta açılacak "On yılda yetmiş sergi, daha yetmemiş olmalı..." isimli 70. sergisiyle kutlayacak. Kutsal Kitap resimlere yansıtıldı: Türkiye Hahambaşılık Eğitim Komisyonu tarafından organize edilen "Resimli Tora Projesi", projeyi gerçekleştiren sanatçıların katılımı ile İstanbul'da açıldı. Geniş bir izleyici kitlesinin beğenisine sunulan sergiyi gezen Hahambaşı ha Rav İshak Haleva, "Eğer Moşe Rabenu bu akşam aramızda olup bu sergiyi gezmiş olsaydı, eminim en az bizler kadar heyecanlanmış olurdu" sözleriyle dile getirdi. Türkiye'den İsrael'e açılan Gazze davası geri çekildi: Türkiye'de, Gazze operasyonu nedeniyle İnsan Hakları Derneği Başkanı Mazlum Der tarafından açılan "soykırım ve insanlık suçu" davasına Adalet Bakanlığı, herhangi bir dayanak bulunmadığını belirterek izin vermedi. Bu nedenle dava geri çekildi. Knesset'den Ermeni Tasarısına Red: İsrael Meclisi Knesset, muhalefetteki sol görüşlü Meretz Partisi tarafından parlamentoya sunulan "Ermeni Soykırımını tanımaya" ilişkin yasa tasarısını görüşmeyi reddetti. KÜTÜPHANE `ye Davet Kıymetli Dostlarımız, Bundan bir müddet evvel Bat-yam kütüphanesine yapmış olduğumuz kitap kampanyası sayesinde Türkçe kitap sayısı günden güne çoğalmaktadır. Sizlerden ricamız evinizde okumuş olduğunuz TÜRKÇE kitaplar varsa bizlere ulaştırmanızdır. Bu sayede kütüphanede üyelerin aradığı her türlü Türkçe Romanları okumaları mümkün olacaktır. Daha önce olduğu gibi bu kampanyaya da iştirak etmenizi siz dostlarımdan rica ederim. Türkiye veya başka memleketlerde bulunan grup üyelerinin de yardımlarını esirgememelerini rica ederim. Onlar da Türkçe'mizin unutulmamasını sağlamış olacaklardır. Yosef Ağlamaz -6-
Dostlarımızın yazıları DOSTLUK DERNEĞİNE Yosef Mototla Dostluk Derneği 2 senedir çok başarılı bir şekilde ilerliyor. Derneğimiz üyeleri hepsi birbirinden kıymetli arkadaşlardır. Sizlere kıymetlerini nasıl anlatayım? Hepsi de pahası biçilmeyen pırlanta gibi. Türk Musevilerine tavsiyem: Bizlere katılın!!!! Müracaat: Yosef Ağlamaz Tel: 050-5494543 Leyla Ağlamaz Tel: 052-4722291 Kendileri güler yüzlü nazik insanlardır. Pepo Uygun diyor ki: Sevgili Dostluk Derneği üyeleri, Yazıma başlamadan önce hepinizi sevgi ve saygıyla selamlıyorum. Adım Pepo Uygun. 1933 Gelibolu doğumluyum. İzninizle sizlere çok değerli dostum ve sizlerin dinamik ve çalışkan başkanınız Yosef Ağlamaz'dan bahsetmek istiyorum. Yıl 1954. Ankara'dan genç ve çiçeği burnunda bir delikanlı 58.ci piyade alayı 4.cu tümen`e vatani görevini yapmak üzere geldi. Dostluğumuz öyle başladı. Kısa zamanda evimizin ikinci oğlu oldu. Ve benim de kardeşim. Dostluğumuz terhis oluncaya kadar devam etti. Terhisten sonra, bu da başkaları gibi unutur dedim. Halbuki yanılmışım. Dostluğumuz, o terhis olduktan sonra çok gelişti. Şöyle ki, tatil programı yaparken birinci durakları Gelibolu oldu. Kıymetli eşi Leyla, Esterika ve Betiko ile birlikte 2-3 gün Gelibolu, ardından Ayvalık ve İzmir... Dostluğumuz aynı samimiyetle devam ederken epey zaman geçti. Bir gün yalnız başına Gelibolu'ya geldi. Şaşırdım. Oğlum, yalnız başına seni hangi rüzgar attı? Lodos mu, poyraz mı? Her zamanki gibi gülmeye başladı.kendi kendime bu adam boşuna gelmez. Hayırdır inşallah dedim. Akşama hepimiz Fener'e çay içmeye gidiyoruz. O akşam hepimizi toparladı. (Annem, Babam, eşim, çocuklar, Kayınbiraderim Avram Kara ve ailesi) hemen mevzua girdi. "Ben gidiyorum!" O anda şok oldum. Şaka yapmıyorsun herhalde dedim. Çok ciddiyim, dedi. Ankara'nın en gözde yerinde mükemmel bir işi, apartman dairesi var. Geniş muhiti olan bir kimse, gidiyorsa, benim burada işim kalmadı dedim ve o anda kararımı verdim. Kısa zamanda toparlanıp yola koyulduk. Tabii eniştem ve ailesiyle birlikte. 9 Şubat 1972 de geldik. Bütün bunların mimarı çok sevgili kardeşim Ağlamaz'a borçluyum. Kendisine tüm ailem adına şükranlarımı arz ediyorum. Kendisi yalnız can dostum değil, çok kıymetli bir patriotdur Zor günler geçmedi değil. Allaha şükür çatımızın altındayız. 1973 yılından beri Petah Tikva'da parfümeri ve galenterya ile iştigal etmekteyiz. Bu arada sevgili Leyla Ağlamaz'dan bahsetmemek mümkün değil. Yosef'in bütün başarısında sağ kolu sevgili kardeşimiz Leyla'nın imzası bulunmaktadır. Allah böyle dostlarımızı eksik etmesin. Sevgili Yosef, senin daha büyük başarılara imza atacağına inananlardanım. Bu vesileyle başta Ağlamaz Ailesi, Dostluk-Bat-Yam Derneği İdare Heyeti ve tüm değerli üyelerine sağlık, huzur ve başarılar dileğiyle yolunuz daima açık olsun diyorum. Hag Sameah PEPO UYGUN KOLBO - İSTANBUL Rehov Baron Hirch 22 Petah-Tikva -7-
ISRAEL -MISIR BARIŞI Yosef Motola Israel Mısır Barışı bugün 30.cu yıl dönümünü kutluyor. 1979 yılında imzalanan Israel - Mısır Barış Anlaşması'nın 30.cu yıl kutlaması Pazar günü Kudüs'te yapılıyor. Mısır son dönemde İsrael Dış İşleri Bakan adayı Liberman'ın sözleri nedeniyle iki ülke arasında gerginleşen ilişkilere rağmen Elçi düzeyinde törene katılacağını bildirdi. Arkadaşlar unutmayalım, bu barışı 3 kişi yaptı. 1979 yılında Camp David'de Enver Sedat, Menahem Begin ve Jimmy Carter! Onların sayesinde Mısır'la sulh ve saadet içindeyiz. TÜRKİYE TURİZMİ Momo Mitrani İsrael Halkının turizm ve tatil cenneti: Türkiye. Her sene turizm uzmanları tarafından istatistikler yapılır. Dış turizmde alınan neticeler gösteriyor ki İsraillilerin, çoğunlukla tercih ettikleri hedef Türkiye'dir. İsrael'de yaşayan Türkiye kökenli vatandaşlar tabiyatiyle Türkiye'yi yakından tanıdıklarından. Orayı seçmeleri normaldir. Gerek Türkiye'de bıraktıkları hatıraları tazelemek, gerekse hala Türkiye'de yaşayan akraba, eş ve dostlarını ziyaret etmek, onların bu tercihini kamçılamaktadır. Ben özellikle Türkiye ile hiç bir alakası olmamış İsrael'in yerli halkı yahut dünyanın değişik yerlerinden göç etmiş insanlardan bahsedeceğim. Ben, senede, yahut iki yılda bir anavatanım Türkiye'yi ziyaret ederim. Kendim İstanbul'da doğup büyüdüm ve hala İstanbul'da akraba ve arkadaşlarım var. Gerek seyahat anında, gerekse Türkiye'deki gezilerimde rastladığım ve konuşma fırsatı bulduğum İsrael'liler Türkiye'yi öve öve bitiremiyorlar. İnanmazsınız, Türkiye'yi belki benden daha iyi tanıyorlar. Bir keresinde Antalya'da karşılaştığım Avrupa göçmeni Eşkenaz bir İsraelli çiftin Türkiye'ye senede en az dört kere geldiklerini duyunca doğrusu şaşırdım. Sohbet ederken anlatıyor: "Ben bütün dünyayı gezdim. Avrupa'da doğup büyüdüm. Türkiye gibi her bakımdan rahat ettiğim ve her yönü ile beni cezbeden bir başka memlekete rastlamadım." diyor. Herhalde tercihi yerindedir. Türkiye, hakikaten son zamanlarda yaptığı Turizm endüstrisini geliştirme hamlesiyle yavaş yavaş yalnız İsrael değil, bütün dünya milletlerini cezbeden bir ülke haline gelmiştir. Diğer ülkelerle karşılaştırıldığında, üstünlük, ucuzluk seviyesi ve gerekse bu ucuzluğuna rağmen hizmet kalitesinde bir eksiklik şöyle dursun, birçok Avrupa Ülkelerinden daha üstün bir seviye sergilemesinden ötürüdür. Buna Türk Halkının misafirperverliği ve cana yakınlığı eklenirse dünya milletlerinin Türkiye'de günden güne daha olumlu davranmalarına şaşırmamak gerekir. Ben şahsen Avrupa'da belli başlı bir çok şehirde turizm vesilesiyle bulundum ve karşılaştırma yapmışımdır. Türkiye'deki doğa güzelliği ve tarihi eserler çokluğu dünyanın hiç bir yeriyle kıyaslanamaz. Şimdiye kadar Türkiye'yi görme fırsatı bulamayanlara muhakkak bir kere gidip gördükten sonra tılsımından kurtulamayacaklarını garanti ederim. Son zamanlarda maalesef bazı politik sebeplerle İsrael'li vatandaşların Türkiye'ye turizm akını nispeten biraz yavaşlamıştır. Bunun geçici bir dönem olacağından şüphemiz yoktur. Ümidimiz Türk Vatandaşlarının da ayni şekilde henüz tam tanıma fırsatı bulamadıkları, ve bazılarının da uzaktan ön yargılara kapılmadan, birçok görülecek yeri olan İsrael'i de ziyaret etmeleridir. -8-
Türkiyedeki dostlarımızdan Denizin kızı Bat yam'da soluduğum DOSTLUK havası. Mehtap Demir mehtapdem@gmail.com İşte budur hayat! İşte budur yaşamak bunu hatırladığın kadar yaşarsın Bunu unuttuğunda aldığın her nefes kadar üşürsün Ve karşındakini unuttuğun kadar çabuk unutulursun Çiçek sulandığı kadar güzeldir Kuşlar ötebildiği kadar sevimli Bebek ağladığı kadar bebektir Ve her şeyi öğrendiğin kadar bilirsin bunu da öğren, Sevdiğin kadar sevilirsin... (Can Yücel) Burnumu sızlatan iyot kokusunu ve ıslığı kulaklarımda çınlayan rüzgarı tüm bedenimde hissediyordum, Akdenizin hırçın dalgalarının, gökyüzüyle birleştiği ufuk çizgisinde Deniz kızlarının silüeti vardı adeta ve güneş yeni bir güne kendini hazırlamak, biraz dinlenmek için kayboluveriyordu gözlerimin önünden Akşam üzeri yürüyüşümde uzun sahil şeridi boyunca sörf yapanları, oynayan çocukları, hayvanlarını gezmeye çıkaran beyleri, hanımları ve birbirinin elinden sıkıca tutarak yürüyen çiftleri seyrettim. Eli Şaul'un günlüğünden oluşan kitapta İstanbul Suadiye'ye benzettiği şehir. Doktora tezi alan araştırması için geldiğim Bat yam'da beni evimdeymiş gibi hissettiren ve benden olan bir şeyler vardı. Bat yam şehrinin nüfusunun neredeyse % de 25 lik bölümünü Türkiyeliler oluşturuyordu. 1970-80 li yıllarda tüm sahil boyunca Türk gazinoları yer alırmış, en sevilen şarkının ise "İstemem babacım" olduğunu öğrendiğim. Sokaklarda Türkçe konuşanların sayısı çok fazlaymış. Çalı fasulyesi, yufka böreği, patlıcan yemekleri Bat yam'a Türkiye'den göç edenlerin getirdikleri yemeklerden sadece birkaçı. Gerçekten sevmiştim bu şehri ve biliyorum ki İnsan yüreği kadar vardır ve sevdiği kadar sevilebilir. Şehirler yaşanılanlarla anlam kazanır. Dostluk Bat yam derneği Leyla-Yosef Ağlamaz çifti önderliğinde kurulan her biri birbirinden şen, yaşam enerjisi dolu, keyifli üyeleriyle adeta kocaman bir aile gibi. İlk tanıştığımız günden beri beni evlerine konuk eden, katıldığım toplantılarında büyük ilgi ve alaka gösteren, sorduğum sorulara sabırla cevap veren ve yaşam hikayelerini Türkiye'ye duydukları büyük özlemle dillendiren kocaman bir aile olmuşlardı benim için. Savaşın serinliğinde bazen kırgın, bazen kararlı çoğu zaman işin içinden çıkamadığımız ve anlam veremediğimiz politik, dini, ekonomik ayırımların insanoğluna verdiği zararları sorgulayarak, ve yaşama hakkının özgür, eşit ve kardeşçesine dağılması gerekliliğini vurgulayarak yaptığımız konuşmalarda, halkın inisiyatifinde olmadan yapılan uygulamaların kötü sonuçlarına yine halkın katlandığına işaret eden sitemkar söylemler yer aldı. -9-
Dostluk Bat yam derneğinin yaptığı çalışmalar, organizasyonlar oradaki Dostluğun her geçen gün daha da pekişmesini sağlıyordu.buna bir örnek olarak adına yakışır bir samimiyet ortamında kutladığımız Purim gecesinden bahsetmek istiyorum. Purim günü Adar ayının denk geldiği Mart ayının 14. gününde kutlanır. Fakat Haalaha kurallarında yazıldığına göre Surların olduğu şehirlerde 15. gün kutlamalar yapılır. Bu sebeple Babil'de Aman tarafından yok edilmekten son anda Ester tarafından kurtarılan Pers Yahudilerinin yaşadıklarını paylaşmak ve anımsamak amacı ile Kudüs'te 15. gün kutlamalar yapılır. Bahar Bayramı coşkusunu giyilen renkli kıyafetlerle yapılan yarışmalar ve müzikli şölenlerle kutlamak geleneğin en keyifli özelliğini oluşturmaktadır. Hikayenin gerçek olup olmadığı bilinmiyor. İbrani'ce Ahaşveroş denilen kralın tarihteki gerçek adı 1. Xerxes. M.Ö.5. yüzyılda Pers imparatorluğudur. Güzel bir genç kız olan Ester, yeni kraliçe olarak seçilir. Kralın haberi yoktur ama Ester Yahudi'dir. Kralın veziri, Aman ülkedeki Yahudileri tümden yok etmek istemektedir. Onların yok edilme tarihini saptamak üzere zar atar. "Zar" anlamına gelen "Pur" kelimesi "zarlar" diye adlandırılan "Purim" halini böylece alır. Fakat kraliçe Ester'in kuzeni Yahudi Mordehay, Ester'e atılan zarı, planlanan oyunu anlatır. Ester kocası olan kralın huzuruna çıkarak ona Yahudi olduğunu söyler ve halkını kurtarması için krala ricada bulunur. Sonuç olarak Yahudiler onları bekleyen katliamdan kurtulurlar. Düşmanları olan Vezir Aman ise ipe çekilerek idam edilir. Bunun ifadesi olan Amanın kulaklarını ifade eden bisküviler pişirilip yenilmektedir. Bu hikaye üzerine de temellenen Purim Bir çeşit bahara merhaba şenliği gibi kutlanmaktadır. Bat yam sahilinde yer alan "mirpeset" isimli muadon da gerçekleşen Purim gecesinde kapıdan içeri girdiğimde birbirinden renkli giysileri ile beni karşılayan dostluk üyeleri, bana tüm gecenin eğlenceli ve çok keyifli geçeceğini hissettirmişlerdi. Yüzlerine sürdükleri boyalar, kafalarında şapkalar palyaço kıyafetinden, Hint kıyafetine, Türk yöresel giysilerinden, Kız kaçırma parodisi için hazırlanmış atlı adam kostümüne kadar her renkte ve güzellikte kostümlerle geceye katılan davetliler yarışmalar, taklitanın çaldığı Türk ve İsrail müzikleri ile dans ettiler. Benim de Türkçe şarkılar ve Türküler söylediğim gecede Zeybekler, Misket havaları, İstanbul şarkıları Dostluk üyelerinin çocukluk, gençlik yıllarının anıları müziğin ruhuyla Bat yama gelivermişti. İsrail'de yaşadığım sürede Dostluk Bat yam derneği ile geçirdiğim sohbetlerin, Şabat yemeklerinin, Hamat Gader gezisinin, Tu bişvat yemiş bayramının ve hepsinde yaşadığım dostluğun, arkadaşlığın ve paylaşımın tarifini sözcüklerle anlatmak zor. Amacına uygun bir anlayışla sürdürülen etkinlikleri ve iyi niyeti görmek beni çok mutlu etti. Nazım Hikmetin şu dizelerini söylemeden geçemeyeceğim. Biz haber etmeden haberimizi alırsın, yedi yıllık yoldan kuş kanadıyla gelirsin. Gözümüzün dilinden anlar, elimizin sırrını bilirsin. Namuslu bir kitap gibi güler, alnımızın terini silersin. O gider, bu gider, şu gider, dostluk, sen yanı başımızda kalırsın. -10-
MUESTRAS FIESTAS La Fiesta de Şavuot Sara Haviv En estos dias fiestamos kon nuestras famias, la fiesta de Şavuot. Komemos komidas de leçe. Una de munços eksplikasyones, por el kual se komen komidas de leçe es ke la Tora fue komparada en el Kante de Kantares, Şir ha şirim, al miel i a la leçe. En şavuot se dekora las Sinagogas ilas kazas de plantas vedres i de floras en el rekordo del Monte de Sinay ke estava kuvierto de plantas en el momento ke se resivio La Tora. Otro kostumbre de Şavuot es de meldar el Livro de Rut (Megilat Rut) en la segundo maniana de Şavuot. La razon de meldar la megila es porke Rut desidio de abrasar el Judaismo i eya era La nona del Rey David ke muryo en Şavuot. Şavuot es la fiesta de primerias. En esta fiesta, fuimos ordenados a traer al Beit Amikdaş las primeras plantas komo el trigo, la sevada, la agranada, la oliva, los datiles. Şavuot es la fiesta ke el pueblo İsrael resivio la Tora. La Tora se entrego en el 6 de Sivan, ma sigun la ley, la Tora continua durante todos los dias del anio. Todos los dias, kale ver el arisivimiento de la Tora, sino parese ke afito oy mizmo. El nombre de Şavuot proviene de la Tora. Se konta 7 semanas del dia ke salimos de Misrayim, i es despues de este tiempo, ke el pueblo İsrael aresivio la Tora. Vos suheto un Şavuot alegre, kon sanedad i todo bueno. ŞAVUOT BAYRAMIMIZ Sara Haviv Bugün sizlere yakında kutlayacağımız Şavuot Bayramından bahsetmek istiyorum. Şavuot, 7 Sivan tarihine rastlar. Bu tarih Moşe Rabenu'nun doğum günü olan 7 Adar'dan tam üç ay sonradır.tora, Moşe Rabenu'nun üç aylıkken, annesi tarafından bir sepete konularak nehre bırakıldığını anlatır. Paro'nun kızı, Moşe Rabenu'yu bulur, onu nehirden çeker ve emzirmesi için Mısır'lı bir kadına verir. Fakat Moşe bu kadından süt emmemektedir. Başka kadınlar da denenir, fakat Moşe onlardan da süt emmez.sonunda, olayı baştan sona kadar izlemekte olan Moşe'nin ablası Miriam'ın önerisi üzerine, annesi Yohevet Moşe'yi emzirmeye getirilir. Moşe Rabenu annesinin sütünü emer. Şavuot'da sütlü yiyecekler yiyerek Moşe Rabenu'nun hayatının bir bölümünü anımsarız. Elbette bu gelenek, Şavuot Bayramında etli yiyeceklerin yenilemiyeceği anlamına gelmemektedir. Aksine,bayram yemeği olarak et yenmesi, bayramı onurlamak içindir. Fakat bence, sütlü yemekler yemek, yerine getirilmesi gereken güzel bir adettir. Şavuot Bayramının başka bir geleneği de aslen Moav'lı olan, fakat daha sonra Yahudiliği kabul eden Rut'un anlatıldığı Megilat Rut'u okumaktır. Rut, ölüm yıl dönümü Şavuot olan Davit Ameleh'in büyükannesidir. Şavuot'da Sinagogların çiçekler ve yeşil dallarla süslenmesi gelenektir. Bu da Sinay Dağının Tora'nın verildiği günde çiçeklerle kaplanması anısınadır. Şavuot aynı zamanda buğday ve meyvelerin hasat zamanı olup ilk meyvelerin şükran olarak getirildiği bayramdır. Şavuot, 49 günlük Omer sayımının, Pesah ikinci gecesinden başlaması suretiyle sayılır ve bu sayımın bittiği günün ertesi kutlanır. Çöldeyken İsraeloğulları Tora'yı almak için sabırsızlık içindeydiler.o kadar heyecanlıydılar ki, Pesah'tan beri Tanrı'nın Tora'yı vermesi için günleri sayıyorlardı. Bu sayede, Tora'yı almaya hak kazanacaklardı. Şavuot'da Tanrı Israel Oğullarına, Tora'yı onları Mısır'dan çıkarmasından yedi hafta sonra Sinay Dağında vermişti. Şavuot sözcüğü haftalar anlamına gelir. Çünkü, Pesah'tan itibaren yedi haftanın sayımının ardından kutlanır. Sizlere Mutluluklar dolu Şavuot Bayramı dilerim. -11-
Memoryas De Un Pesimisto Haim Vitali Sadacca En la djuderiya paso los dias de mi manseves, Syento alegriya kuando me akodro kada ves, Una vida kalma i syempre yena de semplesidad, Eramos orozos se remarkava en kada edad. ***** Todos de vida muy modesta,no mostravan rikezas, No se viya enemistades,kuvdisyos o grandezas. Ijos,ijas,elmueras biviyan kon padres i madres, Todos los vizinos eramos yenos de amistades. ***** Respekto i alegriyas reynava en las famiyas, Si d'alguna ansya era atakado un vizino, no puediya alevantarse por ser hazino, Era kudyado por todos,le davamos una mano, En amostrandole las amistades de un ermano. ***** Enrikisidos de buenos sentimyentos i amor, Biviyamos una vida diferente de este dor. Agora kuando meldo kada dia las nuvelas, I vyendo todas las desgrasyas de la vida te yelas, Rovos,matansinas las gerras i las salvajerias, Te aleshan de tu bivyenta i de tus alegrias... Sin aver los luksos i las rikezas de estos dias, No aviya la ambisyon de oy,eramos humanos, En los Shabades,en las fyestas todos komo ermanos. Kero bivir komo antes sin saver nada de esto en borracho inchir mis dias,o irme mas presto. ************************************************************************************************************* Las Sandalas Un tiempo vindian las sandalas atadas endjuntos kon una kuedrizika atras. Un peizan entro en un magazen, se merko un par de sandalas, se las metio i se hue. El dia despues paso al lado del magazen, kaminando kosho. El ombre del magazen le kere demander: "Deke stas kaminando ansina?" Ken save kualo tiene a los piezes? El sigundo dia, la mizma koza. El treser dia disho el ombre: "No sto podiendo! Le v'a demander!" Salio, le disho: Mira tu, antes tres dias merkates un par de sandalas de aki!" Le disho el: "Si!" "Kualo tienes a los piezes?" "Azeme un plazer," le disho el peizan, "alargame un poko la kuedrizika!" Kontado por POLA GREGO 1990 Tomado del livro de la sinyora Matilda Koen Sarano -12-
TÜRK MUTFAĞINDAN PATLICAN TURTASI Berta Ashkenazi MALZEMELER : - 4 adet patlıcan - 1 adet soğan - Yarım demet maydanoz - 1 tatlı kaşığı toz şeker - 1 çorba kasesi rendelenmiş kaşer peyniri - 1 Yemek kaşığı sıvı yağ - Yeteri kadar tuz, karabiber HAMUR İÇİN - 250 gram margarin - 1 çay bardağı yoğurt - 3.5 su bardağı un - 1 paket kabartma tozu - Yeteri kadar tuz SOSU İÇİN - 1 adet yumurta - 1 su bardağı süt - 1 Yemek kaşığı un HAZIRLANIŞI Margarini eritip soğutun. Hamur yoğurma kabına yoğurt, yağ kabartma tozu ve tuz ekleyip karıştırın. Unu yavaş yavaş ekleyerek hamuru yoğurun. Hazırladığınız hamuru yağlanmış tepsiye kenarlı olarak eşit kalınlıkta yayın. Patlıcanları közleyip soyun. İnce doğrayın. Sıvı yağda ince kıyılmış soğanı kavurup, patlıcanları, kıyılmış maydanozu, tuz, karabiber, şeker ve kaşar peynirini katıp karıştırın. Ateşten alın. Hamurun üzerine patlıcanlı harcı yayın. Bir kasede un, süt ve yumurtayı biraz tuzla çırpın. Patlıcanların üzerine sosu döküp buzdolabında bir saat dinlendirin. Daha sonra 200 derecede ısıtılmış fırında üzeri kızarıncaya kadar pişirip servise sunun. Afiyet olsun! הודעה חשובה לחברי העמותה! חברי דוסטלוק בת ים זכאים להנחה של 25 ברכישת מנוי למופעים המתקיימים בהיכל התרבות בת ים. ההנחה תינתן עם הצגת כרטיס החבר בעמותה, כשבגב הכרטיס תירשם הנחה זו. -13-
קון אליגריאס! מדור האיחולים והברכות במדור זה נוכל להשתתף בשמחותיהם הפרטיות של חברי העמותה. ברכות להתאחדות יוצאי תורכיה בישראל, על הלשכה החדשה שנחנכה בבת ים. מי יתן ותמשיכו להאיר את דרכם של העולים החדשים ולפאר את שמם של יוצאי תורכיה בארץ במעשים טובים וחשובים. מזל טוב לאיציק ושרה חביב לרגל הולדת הנכד. מי יתן ותזכו לראותו בחופתו בבריאות ובשמחה. לאלי ושרה לוי- ברכות חמות לרגל חתונת הכסף. מי יתן ותזכו לשנים ארוכות וטובות ביחד. לידידנו הנאמן יוסף מוטולה- ברכת החלמה מהירה שלוחה לך מכל החברים, מי יתן ותחזור לאיתנך בקרוב בעזרת השם. כוס תנחומים מעומק הלב שלוחה ל: יוסף ערב - על פטירת בתו. אסתר לריח- על פטירת גיסה. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד. תודות לסבי באלי על הפקת הגיליון. יישר כוח! תודות לצלם העמותה ולרעייתו, אברהם ויונה מירזה, על תיעוד כל אירועי העמותה. יישר כוח! ברכות לארול ג'רלדין לרגל צאת ספרו החדש. אנו מאחלים לך המשך כתיבה פורה. -14-